רש"י על סוטה ט׳ ב:כ׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור סוטה ט׳ ב:כ׳
20 ״וַיִּבְקַע אֱלֹהִים אֶת הַמַּכְתֵּשׁ אֲשֶׁר בַּלֶּחִי״. אָמַר רַבִּי יִצְחָק דְּבֵי רַבִּי אַמֵּי: הוּא אִיוָּה לְדָבָר טָמֵא — לְפִיכָךְ נִתְלוּ חַיָּיו בְּדָבָר טָמֵא.
פירוש רש"י על סוטה ט׳ ב:כ׳
20 מכתש - מקום קביעות השן:
21 איוה לדבר טמא - לישא בת אל נכר:
22 בדבר טמא - לחי החמור שאלמלא הוא היה מת בצמא: